זאת הטעות הכי נפוצה. שידת האיפור ליד החלון היא המקום הכי יפה להציג בשמים — והכי גרוע לשמור עליהם. קרני UV מפרקות את המולקולות הארומטיות בתהליך שנקרא פוטוליזה. הבושם ישנה צבע (יצהיב), יאבד נוטות עליונות ויפתח ריח "מחוצן" ועייף.

בשמים אוהבים טמפרטורה קבועה בין 10–22 מעלות. תנודות טמפרטורה — חם ביום, קר בלילה — פוגעות בהם כמו שינויים מיידיים. המטבח הוא מקום גרוע — חום מהתנור ואדים משנים את הריח. חדר שינה שמאוורר טוב הוא הבחירה הטובה ביותר ברוב הבתים.

כן — בדיוק המקום שכולם שומרים שם את הבשמים שלהם. הלחות הגבוהה מהמקלחת יוצרת תנאים שהורסים את הפקק, המשאבה וחומרי הגלם של הבושם. שינויי טמפרטורה חדים בין מים חמים לאוויר קר — אפילו אם הבשמים לא רטובים — מזיקים ביותר.

הקופסה שהבושם מגיע בה לא נועדה רק לאריזה יפה. היא מספקת שכבת הגנה כפולה מאור ומחום. אם זרקתם את הקופסה — שקלו לעטוף את הבקבוק בבד כהה או לשמור אותו בתוך מגירה. בשמים ישנים ויוקרתיים ששמורים בקופסה המקורית שלמה שווים יותר גם מבחינת אספנות.

כל פתיחה של בקבוק מכניסה חמצן שמגיב עם שמני הריח. לבשמים עם מכסה פתוח (splash bottles) — כוונו לפתוח ולסגור מהר ככל האפשר. לבשמים עם ספריי — העדיפו אותם על פני פתיחה ידנית. אסור לשפוך בושם ממיכל אחד לשני — הריח יכול להשתנות בשניות.

שמועה רווחת היא שמקרר שומר על בשמים. האמת — תלוי. מקרר שמור ויציב (לא מתחמם ומתקרר חוזרים) יכול לסייע לבשמים עדינים מאוד — בייחוד בשמי ציטרוס ובשמי פרחים טריים. אבל מקרר רגיל שנפתח פעמים רבות ביום יוצר תנודות לחות וטמפרטורה — שגרועות לא פחות מהשמש.

מזוודות עוברות תנאים קיצוניים — לחץ אוויר, חום, קור, רעידות. בקבוק מלא של 100 מ"ל בחום של מזוודה שממתינה על מסלול סחרחר הוא מתכון לנזק. הפתרון: דיקנט — העבירו 5–10 מ"ל לאטומייזר נסיעות קטן ושמרו את הבקבוק המקורי בבית. גם בטוח יותר, גם עובר בביטחון שדה התעופה ללא בעיות.